ג'אבר נ' חברת מירס תקשורת בע"מ

פסק דין

בפניי ערעור על החלטתו של כב' הרשם אריה ביטון מיום 29.3.11 בת"ת 45291-11-10 . במסגרת הבקשה נדחתה בקשתו של המבקש להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע תובענה על סכום קצוב .

בהתאם להחלטתי הגישה המשיבה תגובה מפורטת לערעור בה פירטה טענותיה והשתלשלות העניינים . המשיבה טוענת כי דינו של הערעור להידחות ואף עותרת לחיוב בהוצאות.

טענתו העיקרית של המערער, הינה כי המסירה לא בוצעה כדין ולפיכך אין רלוונטיות לפרשנות של תקנה 528 לתקסד"א שכן פרשנות זו מתייחסת למקרה בו אכן התקיימה מסירה.

בנוסף טען המערער, כי אין לייחס משקל לתצהירו של מבצע המסירה מכיוון ולא התקיימה התייצבות לחקירה נגדית.

לאחר שעיינתי בכלל הטענות שבפניי, ובחנתי טענות הצדדים, מצאתי כי החלטת הרשם בדין יסודה ולפיכך דין הערעור להידחות.

סוגיית הארכת מועד להגשתו של ערעור הינה שדה משפטי ידוע ומוכר אשר חרוש בהלכות רבות. תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כי מועד או זמן שנקבעו בחיקוק, ניתן להאריכם מטעמים מיוחדים שיירשמו. דרישת "טעמים מיוחדים שיירשמו" מצמצמת את שיקול דעת בית המשפט ושל הרשם, וזאת על מנת לא לפגוע בכוחם של מועדים, אשר נקבעו על ידי המחוקק או מתקין התקנות, ללא הצדק ראוי תוך פגיעה בתכליות של מועדים אלו (ראו י' זוסמן,"סדרי הדין האזרחי", (מהדורה חמישית, 1988) עמ' 805 (להלן:" זוסמן").

כבר נקבע לא אחת כי הקפדה על לוחות זמנים בהליך השיפוטי, בייחוד לאור העומס הכבד

המוטל על מערכת המשפט, היא כורח המציאות, "שאחרת לא ניתן יהיה לנהל מערכת

משפט סדירה, יעילה ותקינה. סופן של חריגות כגון אלה, שהן עלולות לפגוע בזכויות

דיוניות ואף בזכויות מטריאליות של בעלי הדין, ולעיתים - אף להסב נזק לציבור הרחב".

( ראו א' גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי " מהדורה עשירית, 2009 ,) עמ' 768 (להלן:"גורן")

בפסיקה נקבע כחוט השני כי אין נוסחה נוקשה להגדרת "טעם מיוחד" וכל מקרה נבדק לפי נסיבותיו, כאשר דרך כלל יוכר "טעם מיוחד" כאשר התרחש אירוע שאינו בשליטת בעל הדין ו/או לא ניתן להיערך אליו מראש (ע"א 6842/00 ידידיה נ. קסט ואח', פ"ד נה(2) 904).

במקרה דנן, המערער לא הביא כל תימוכין ממשיים לטענה כי מתקיימים "טעמים מיוחדים", ומסכים אני עם הרשם כי למעשה המערער הסתפק בטענה כללית לפיה "ביום 9.6.10 ,לא קיבל הוא או אחד מבני משפחתו את כתב התביעה אלא זו הובאה לידיעתו ע"י קרוב משפחה רק מספר חודשים לאחר מכן ".טענה זו נטענה בעלמא שכן לא נתמכה בכל ראיה ואינה מבוססת דיה.

כמו כן, בהתאם לתקנה 522 (ב) לתקסד"א , על המערער היה לזמן לחקירה את מבצע המסירה של האזהרה בתיק ההוצל"פ ומשלא עשה כך, אין להתערב בהחלטת הרשם לפיה יש לקבל את התצהיר ואת אישור המסירה ככתבו וכלשונו.

כמו כן, אם במידה ויוארך המועד,הרי שגם אז סיכויי ההתנגדות קלושים ביותר

שכן גם לגופם של דברים אין ממש בהתנגדות. אין המערער רשאי להסתפק בטענות

כלליות בתצהירו,אלא עליו להיכבד לפרטי העובדות שעליהן הוא מבסס את טענות

ההגנה שלו.